בזוית אישית|| רפי בן חור ||מדליקים מחדש
נראה כי חוסר יכולת האיפוק של שר המשפטים ל"חולל מהפיכה משפטית" מחד, וחולשתו התהומית הקיומית של ראש הממשלה מאידך, גוברת על העובדה, כי כעת אנו במהלך מלחמה ובטיפול בהחזרת החטופים.
פורסם בתאריך:

נכתב על ידי
רפי בן חור
מדינת ישראל והעם בישראל נמצאים זה מעל לשנה בעין הסערה. המלחמה הקשה והבלתי נגמרת, אשר גובה כמעט כל יום 4-5 הרוגים מטובי בננו, אינה מפריעה משום מה, לשרים בליכוד בראשות שר המשפטים, להדליק מחדש את נושא ההפיכה המשפטית, ההפיכה המשטרית.
שר המשפטים אשר הדליק נושא זה הביא את העם לסכסוך לפירוד וקרע, אשר לא היה לו תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל.
הקרע הזה שידר חולשה תהומית, לכלל העולם, ובעיקר אויבנו מעזה אשר לא רצו להחמיץ שעת כושר זו, גם אם זה על חשבון מזוודות הדולרים.
ממש לא מבין איך ניתן לחדש מאבק זה כשבנינו עדיין נלחמים בעזה.
נראה כי חוסר יכולת האיפוק של שר המשפטים ל"חולל מהפיכה משפטית" מחד, וחולשתו התהומית הקיומית של ראש הממשלה מאידך, גוברת על העובדה, כי כעת אנו במהלך מלחמה ובטיפול בהחזרת החטופים.
רציתי במספר מילים להסביר נושא חשוב ומסוכן זה לדעתי.
במדינת ישראל שלוש רשויות שלטוניות אשר מופרדות אחת מהשנייה, הפרדת רשויות השלטון הינה עיקרון שלטוני הדוגל בפיצול סמכויות ל 3 רשויות עצמאיות, זאת על מנת למנוע ריכוז כוח שלטוני בידי גורם אחד , אשר מביא למצב של דיקטטורה.
ישראל הינה מדינה דמוקרטית כאשר רשות אחת היא הרשות המחוקקת, קרי הכנסת והיא בעלת הסמכות הבלעדית במדינה לחוקק חוקים. לכנסת יש גם תפקיד מכונן-חוקתי – חיבור חוקה למדינת ישראל. היא הזרוע המפקחת על הממשלה, מאשרת את הקמתה או נפילתה של הממשלה וכן מתפקידה לבחור את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה.
הרשות השנייה הרשות המבצעת
הממשלה היא הרשות המבצעת. מכהנים בה ראש הממשלה והשרים, והם מופקדים על ניהול משרדי הממשלה. הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת. היא נושאת באחריות משותפת לפעולותיה בפני הכנסת, וכל שר אחראי על פעולותיו ועל פעולות משרדו בפני ראש הממשלה.
הרשות השופטת
תפקידה של הרשות השופטת הוא לפרש את החוקים והתקנות ולדון בסכסוכים משפטיים לסוגיהם. זוהי מערכת עצמאית שאינה תלויה בשתי הרשויות האחרות.
במערכת בתי המשפט בישראל יש שלוש ערכאות: בית משפט השלום, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. כמו כן קיימים בתי משפט למשפחה, בתי משפט לנוער, בתי דין לעבודה ועוד.
המחלוקת הקשה אשר קיימת הינה אודות הרכב הועדה אשר בוחרת את השופטים.
היום הועדה מורכבת מ- 9 חברים
בראשה עומד שר המשפטים וכן חבר בה גם שר נוסף במינוי הממשלה (בדרך כלל הסכם קואליציוני)
3 שופטים של בית המשפט העליון נשיא בית המשפט העליון ועוד 2 שופטים אשר מתחלפים כל שלוש שנים ומתמנים על פי הוותק שלהם בבית המשפט העליון.
2 חברי כנסת אשר נבחרים על ידי הכנסת
2 חברי לשכת עורכי הדין אשר נבחרים על ידי המועצה הארצית של הלשכה.
המלחמה היא כאן על היכולת למנות שופטים, שר המשפטים רוצה יותר כוח לממשלה במינוי השופטים.
במידה ולממשלה יהא רוב לבחירת שופטים, תחוסל לחלוטין שיטת המשטר שלנו בה למעשה הרשויות מופרדות .
יש לשמור מכל משמר מבחירת שופטים כשיקול פוליטי, ובמידה ולממשלה יהא רוב בוועדה לבחירת שופטים, אזי הרשות השופטת תהא לחלוטין תלויה וכפופה מעשית ברשות המבצעת קרי הממשלה.
באופן מעשי זה יכול להיות חלק מניהול מו"מ קואליציוני בה התנאי לתמיכה בממשלה יהא בבחירת שופט אשר הוא חבר או מקורב ובעל גוון פוליטי.
המשמעות של צעד נורא זה לדעתי הוא הפיכה משטרית בה בית המשפט אינו בלתי תלוי ובאופן מעשי יהא פתוח להשפעה של הממשלה הממנה. ברגע זה אנו נהפך מדמוקרטיה לדיקטטורה.
לצערי צעד ראשון בכל שינוי משטרי הוא בשינוי שיטת הבחירות של השופטים, והפחד בליבי כי אנו נהפוך חלילה למדינה דיקטטורית ולא עוד דמוקרטית.
את זה הציבור לא ייתן זו מלחמת קיום של כולנו, של כל אזרח במדינת ישראל אשר אינו רוצה שופטים אשר נתונים לחסדיהם של הפוליטיקאים.
אפשר לערוך שינויים קוסמטיים אשר ישפרו את השירות, ובהורדת השופטים מן האולימפוס בה הם נמצאים ישפרו את התחושה של הציבור בישראל.
אנחנו פתוחים לכל שיפור אך לא להפיכתנו למדינה דיקטטורית
אך כל זאת לא כעת. תנו לחיילינו לשוב הביתה מהחזית, וכן לחטופינו לשוב לביתם, ולמנות ועדת חקירה ממלכתית, לטפל בפצועים ובמשפחות השכולות, ומשפחות הפצועים, וחזרת תושבי עשרות הישובים לבתיהם.
יש המון מה לעשות בטרם הטיפול בנושא מפלג ומשסע זה.
וך למדינה כספים רבים.