בזוית אישית|| רפי בן חור ||ללמוד מההיסטוריה
כותבי ההיסטוריה נחרצים – עם ישראל נפל על פילוג בעם, על חוסר אחדות וחוסר סולידריות; בית המקדש חרב כי המנהיגות לא איחדה את העם ואף העמיקה את הפילוג והשסע; אנו צריכים ללמוד מההיסטוריה ולא לחזור על אותן טעויות; זו העת להתאחד כדי שהתקופה האפלה הזו של תשעה באב תהפוך עד מהרה לימי אור ושמחה
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
רפי בן חור
אנחנו ערב תשעה באב, וזו תקופה בה אני תמיד חש מצוקה. כך היה עוד מימי ילדותי באיראן, הייתי מתכנס בתוך עצמי, צם את צום תשעה באב וכואב בתמימות רבה את חורבן בית המקדש וירושלים. תמיד דמיינתי לעצמי את בית המקדש, ותמיד חלמתי לראות את עצמי חי בתקופה של בנייה מחודשת של הבית השלישי. אהבה והבנה זו הוכנסה בי על ידי אבי, שחינך אותנו מיום היולדנו לאהוב את ישראל ואת עם ישראל, לעלות ארצה ולחיות פה.
כותבי ההיסטוריה נחרצים - עם ישראל נפל על פילוג בעם, על חוסר אחדות, סולידריות ואהבה בין חלקי העם. בית המקדש חרב על כי המנהיגות עצמה לא איחדה את העם. נהפוך הוא, היא יזמה לצרכיה הצרים את הפילוג והשסע בין חלקי העם. הייתה זו מנהיגות אשר במחדלה הביאה באופן מעשי שואה נוראה על עם ישראל.
אני תפילה כי ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה, מכיוון שלא ניתן להתעלם מהעובדה כי השסע והפילוג בעם רק מעמיק. אין הבנה ואין סולידריות בקרב חלקי העם. מנגד, ילדינו נלחמים זה שנתיים במלחמה אשר יש רבים המטילים ספק אם מטרותיה הן נכונות ולא באות לספק צרכים פוליטיים ואישיים. אנחנו שקועים במלחמה בעזה, ונראה כי הגענו למצב עליו התרענו מעל דפי עיתון זה. לצערי, אכן שקענו בבוץ העזתי ללא חיסול החמאס וללא שחרור חטופינו, תוך הקמת כל העולם, ואף ידידינו, נגדנו. אימצנו לעצמנו את הדימוי הנורא של הרוצחים, הכובשים ומרעיבי הילדים.
היום חטופינו מתים ברעב, אך מטוסי חיל האוויר מצניחים כמויות ענק של מזון ותרופות לעזה, ללא כל תמורה, כמו לפחות ביקור מתבקש של הצלב האדום. זה נשמע ממש הזוי, אך לצערי כל זה נובע מהרצון לרצות חלקים בקואליציה. הפסקת המלחמה מבחינת שני שרים בממשלה, משמעותה הייתה פירוק הממשלה ואיבוד השלטון במדינה.
היום נראה כי עזה נתקעה לנו בגרון. אין יוצא ואין בא, כל צעד ולכל כיוון יביא רק לנזק. עם מאוחד ומנהיגות אמיצה ואמיתית הייתה מונעת מראש אסון נורא זה, מנהיגות אחראית הייתה חוסכת את עשרות החיילים אשר נפלו בעזה מאז מרץ השנה. יש ללמוד את לקח תשעה באב - הרס עקב חוסר אחדות. יש ללמוד לא לחזור על טעויות, ובמידה ונדע לעשות זאת נהפוך את תשעה באב מיום עצב ליום שמחה, כפי שחווינו משפחתי ואני באיראן.
בערב תשעה באב באיראן היה נהוג בקרב היהודים לא להדליק כלל אורות, לחיות ולהתאבל בחושך את החורבן, ובלילה אף לישון על הריצפה. כך עשינו. הוריי לא הדליקו אורות בליל תשעה באב. חיינו בחושך מוחלט. באותה עת, המרד של האיסלאם הקיצוני נגד המלך היה בעיצומו, כך שהוא נאלץ לברוח לפרק זמן למדינה באירופה. כוחות המלך הצליחו לאחר זמן קצר לחסל את המרד ולהחזיר את המלך חזרה למלכותו באיראן. אחרי מספר שבועות התדפקו על דלת ביתנו ארבעה קציני משטרה וצבא מאנשי המלך. הם נכנסו לביתנו, הוריי אחזו בהלה ופחד גדול, כי כל השכונה הייתה ממתנגדי המלך והם חגגו ברעש גדול את בריחתו לחו"ל. הם היו חביבים ביותר. הם היו מודעים לעובדת היותנו יהודים. הם באו ואמרו לנו: 'אנו כאן להודות לכם על נאמנותכם למלך. הם הציגו בפני הוריי תמונה בה נראית כל השכונה מוארת עם שלטי ניאון, ורק בבית של המשפחה היהודית היה חושך מוחלט. הקצינים באו להודות לנו על כי אנחנו, בניגוד לכל השכונה, לא חגגנו את נפילת המלך אלא התכנסנו בתוך עצמנו, בישיבה בחושך בבית. אכן זה היה בערב תשעה באב, ערב צום ואבל אשר הציל את חיי כולנו והוציא אותנו מאפילה לאורה.
זו העת לראות את התמונה בכללותה, ללמוד מההיסטוריה ולתקן טעויות. זו העת להתאחד, זו העת לפעול כולם, בכוחות משותפים, כדי שהתקופה האפלה הזו של תשעה באב תהפוך עד מהרה לימי אור ושמחה.
