בזוית אישית || רפי בן חור || בין תורה, פוליטיקה ושוויון

הניסיון לקשור בין יחסי ארצות הברית לגיוס בני הישיבות מעוות את המציאות, פוגע בערכי היהדות המזרחית ומעדיף אינטרס מפלגתי צר על פני גורל המדינה

פורסם בתאריך: 25/06/2026 08:08

---

נחרדתי לשמוע את דבריו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, בשיעורו השבועי. הרב טען כי השינוי ביחסו של נשיא ארצות הברית לישראל נובע מהניסיונות לגייס תלמידי ישיבות לצבא ההגנה לישראל, ואף הוסיף כי דונלד טראמפ "התהפך עלינו בגלל הגזרות שעושים על בני התורה". 

לדבריו, התורה היא שמגינה עלינו, וכי כבר בזמנו של דוד בן-גוריון היו בחורי הישיבות פטורים מגיוס ועסקו בתורה בלבד. דברים אלו מזעזעים, אך יותר מכך הם מכאיבים לי באופן אישי -כיהודי, כדתי, כישראלי וכבן עדות המזרח.

בראש ובראשונה, ברמה העובדתית, דבריו של הרב אינם נכונים ואינם מדויקים. דוד בן-גוריון אישר באוקטובר 1948 בקשה לדחיית שירות צבאי לחרדים. החלטה זו ניתנה לבקשת נציגי "אגודת ישראל" וחלה על כארבע מאות תלמידי ישיבות בלבד! 

הרב יצחק יוסף. אילוסטרציה. נוצרה באמצעות AI.

המטרה הברורה הייתה לאפשר את שיקומו של עולם התורה, שכמעט ונכחד לחלוטין באימי השואה. ראוי לזכור כי רצח מאות אלפי בני הישיבות בשואה לא היה מתרחש לו הייתה לנו אז מדינה ריבונית, עם צבא וחיילים שנלחמים בנשק ומגנים עלינו מפני כל אויב.

אני ממליץ לכבוד הרב לבדוק שוב את הנתונים ההיסטוריים בטרם הוא מציג אותם לציבור: ארבע מאות איש בלבד קיבלו פטור בשנת 1948, ואילו כיום המספר עומד על שמונים ושלושה אלף פטורים, וזאת כאשר למדינת ישראל חסרים כיום, בעיצומה של מלחמה קשה, שנים עשר אלף חיילים.

טראמפ התהפך לא בגלל לומדי התורה

הנשיא טראמפ לא "התהפך" בגלל עניינים מיסטיים, אלא מכיוון שהוא מתמודד עם דילמה פנים-אמריקאית מורכבת - דילמה שהייתה ידועה למנהיגינו מראש, אך לא טופלה נכון. הניסיון להפוך סוגיה מדינית ופוליטית חילונית לנס גלוי או לעונש אלוהי הוא בבחינת לגלוג עלינו, בני עדות המזרח, וניצול של חולשותינו כאנשים מאמינים.

אין לי ספק שהסכם עתידי של טראמפ עם איראן יתפוצץ ברעש גדול, שכן הוא אינו עומד במבחן ההיגיון. כשטראמפ יגלה את השקר האיראני, הוא בוודאי ישנה את טעמו לטובתנו - בלי שום קשר לשאלת גיוס בני הישיבות.

בקרב בני עדות המזרח בעבר, מעולם לא היה מושג כזה "חרדים". בניגוד ליהדות אשכנז, המזרחים היו תמיד יהודים דתיים ומסורתיים המחוברים לכלל ישראל. לא היו בקרבם חילונים מוחלטים מחד, או מתבדלים מאידך. כולם היו לאומיים, פטריוטים, וראו בשירות בצבא מצווה וחובה ממדרגה ראשונה. היהדות הייתה חלק יומיומי וטבעי מהוויית חייהם. הם התמקדו במקור פרנסתם, ומעולם לא הפכו את לימוד התורה למקצוע המפרנס את בעליו ומטיל עול כלכלי על הציבור.

דרעי העתיק את המודל האשכנזי

מסורת מפוארת זו נפרצה כאשר מנהיגים פוליטיים דוגמת אריה דרעי, שהתחנכו בישיבות אשכנזיות, "ראו כי טוב" והעתיקו את המודל האשכנזי אל תוך הציבור הספרדי. כך הוקמה מפלגה שאימצה לחלוטין את דרכיהן של המפלגות החרדיות האשכנזיות: ככל שיש יותר תלמידים, כך גדלים הכוח הפוליטי, התקציבים, המשרות והתפקידים במשרדי הממשלה. כדי למשוך עוד ועוד תלמידים ולשמר את הכוח הזה, היה צורך לייצר תנאים כדאיים - ובראשם מתן פטור גורף מגיוס, מלגות וסיוע כלכלי נרחב.

השבוע שמעתי בתקשורת אמו של אחד משני בני ישיבה שנעצרו בגין עריקות מהצבא. האם זעמה על אריה דרעי שלא עמד בהבטחתו ולא הצליח לשחררם מהכלא. אין לי ספק שאותה אם ישנה בלילה בשקט יחסי, גם אם בנה נמצא במעצר בגין עריקות. זאת בניגוד גמור לאמו של לוחם שנמצא בלבנון תחת אש טילים ופחד רחפנים - אם שאינה עוצמת עין לילות שלמים.

תלמידי הישיבות הללו הם בסיס המצביעים של המפלגה החרדית, וגיוסם עומד בסתירה מוחלטת לאינטרסים הפוליטיים שלה. ברגע שאתה מאפשר את גיוסם, אתה מאבד את השליטה הפוליטית עליהם ועל בני משפחותיהם. ואיזה פוליטיקאי ירצה לשמוט את הקרקע תחת רגליו שלו? כדי לשמר את הכוח הזה, המנהיגים אינם בוחלים בשום טענה. הם משתמשים בכוחם הפוליטי כדי להיטיב עם "קהל הלקוחות" שלהם, ונראה כי השמירה על כוח זה היא עבורם אוויר לנשימה.

חשיבות גדולה ללומדי התורה

אין לי כל ספק בחשיבותו של לימוד התורה, ויש לי אהדה רבה ללומדיה האמיתיים. אך גם אם נניח שאותם עילויי תורה יקבלו פטור מגיוס, הדבר אינו משחרר בשום אופן את אותם חרדים שאינם לומדים בישיבות. למרות זאת, אנו עדים להתנגדות נחרצת לגיוסם של אלו שאינם לומדים. המסקנה היא שהפוליטיקה קודמת לכול. הכוח, השררה, התפקידים והכסף מעוורות את עיני המנהיגים, שחלקם אף הורשעו בעבירות מרמה ושוחד בניגוד לחוקי התורה והמדינה, ובילו זמן לא מבוטל מאחורי סורג ובריח.

מצערת ומקוממת העובדה שמנהיג ש"ס מצביע ביד אחת על שליחת חיילים להילחם בשדה הקרב ותוך סיכון חייהם, וביד השנייה מצהיר בגאווה ובפומבי על כך שנכדיו אינם מתגייסים. איני יודע מי יכול לעשות סדר במציאות המעוותת הזו, ומי הוא הפוליטיקאי שיעז כיום לעמוד מול המנהיגות החרדית ולומר להם מילה אחת: לא! בינתיים לא מצאנו מנהיג כזה.

לטובת עם ישראל, נותר רק לקוות כי בבחירות הקרובות נשכיל למצוא את האנשים הראויים שיעשו סדר, ויביאו סוף-סוף צדק ושוויון אמיתי בנושא הגיוס לצבא ההגנה לישראל.