אלעד עמדי בחשבון נפש ירושלמי
במשך שלושה עשורים הוא הפך לפסקול של הבירה, ניגן במועדונים המיתולוגיים ושידר בלי פילטרים. עכשיו, שדרן הרדיו והדי־ג'יי המיתולוגי מדבר בגילוי לב על הכאב מול דעיכת חיי הלילה בעיר, מותח ביקורת חריפה על המפה הפוליטית והתקשורתית, ולא שוכח להביט פנימה אל המחיר המשפחתי הכבד שגבתה הקריירה התובענית. ראיון חג ללא מעצורים
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
אלמוג סורין
יש אנשי רדיו שמגישים תוכנית, ויש אנשי רדיו שהופכים בעצמם לסיפור. אלעד עמדי שייך ללא ספק לסוג השני. במשך קרוב לשלושה עשורים הוא אחד הקולות המזוהים והבולטים של הרדיו הירושלמי: שדרן, מנחה, די־ג'יי ואיש תקשורת שלא נרתע מעימותים, מאמירות חדות או מהבעת עמדה ברורה ונחרצת.
אלעד עמדי הוא ירושלמי שנשאר בירושלים ולדבריו, "יישאר בה לנצח". נפגשנו כדי לעשות חשבון נפש, אבל החשבון, כך מסתבר, מופנה בעיקר כלפי חוץ: עם ביקורת נוקבת של עמדי כלפי אנשי מחאת קפלן אותם הוא מכנה "מיעוט קולני עם כסף", מתקפה על תקשורת השמאל בטענה כי "עד לא מזמן לא היה ביטוי תקשורתי לימין", וכאב עמוק על אובדן תרבות חיי הלילה של העיר. ראיון אישי עם המראיין הכי חד בירושלים.
ממועדון האנדרגראונד ועד למיקרופון
אלעד עמדי, יליד ירושלים, החל את דרכו בעולם המוזיקה כבר כנער צעיר, ובהמשך השתלב בסצנת חיי הלילה התוססת של העיר ובתחנות הרדיו. במשך תשע שנים הוא תקלט במועדון ה"אנדרגראונד" הירושלמי, שם צבר ידע רב וניסיון מוזיקלי עשיר. בהמשך עבר לנגן ב"האומן 17" -אחד ממוקדי חיי הלילה המפורסמים והמזוהים ביותר עם ירושלים. לאחר שחרורו מצה"ל הגיע השלב הבא והטבעי: הרדיו. עמדי הצטרף ל"רדיו ירושלים", ומכאן החלה קריירה תקשורתית ארוכת שנים שהפכה אותו עם הזמן לאחד הקולות המזוהים ביותר עם הבירה.
מהי בעצם ירושלים עבורך?
"ירושלים היא המהות של החיים שלי. היא הלב הפועם של העם היהודי, הליבה שלנו כעם. ירושלים זה הכול, אבל לצערי בשנים האחרונות יש ירידת ערך לעיר כי הדורות השתנו. יש משהו שקרה לדור הזה שפחות 'נלחם' על העיר. הייתה פעם גאווה ירושלמית אדירה, אבל העיר הפכה פחות רלוונטית לליברליים ולחילוניים. הכוח החרדי גדל מטבע העניינים, אין את הסטטוס קוו שהיה פה פעם, ויזמים רבים ברחו 'לרעות בשדות זרים'."
(הייתה פעם גאווה ירושלמית אדירה, אבל העיר הפכה פחות רלוונטית לליברליים ולחילוניים)
עמדי ממשיך ומתאר בכאב את השינוי שעברה העיר: "ירושלים הייתה פעם מרכז תרבות מטורף ובכלל מקום מדהים לחיי לילה. מדובר על תקופת השיא של אמצע שנות ה-90 ועד שנת 2013. כיום, לעומת זאת, אין פה תרבות של חיי לילה. יוקר המחיה, עומסי התנועה והפקקים, אינתיפאדת הסכינים, הבלגן הכלכלי ובריחה מסיבית של צעירים שראו חוסר ליברליות, מצוקת תעסוקה ומחירי דירות יקרים – כל אלה הבריחו את הצעירים מהעיר."
ימי הזוהר של "האומן 17"
זה אולי נשמע היום כמו זיכרון מטושטש, אבל מועדון "האומן 17" היה בשעתו מבין הטובים ביותר בעולם כולו.
"'האומן 17' היה מועדון בטופ של העולם ומשך אליו את האמנים הגדולים ביותר בתבל! זה קרה בראש ובראשונה בזכות אנשים כמו ראובן לובלין, יזם ואיש חיי לילה מהמעלה הראשונה. בזכות ראובן ואנשים מסוגו, שניחנו בחזון אדיר, הייתה כאן קבלה אדירה של כל המגזרים וכל המגדרים. כדי־ג'יי, כשדרן וכבן אדם -אין לי בעיה עם אף מגזר, אבל חייב להישמר פה סטטוס קוו.
לדוגמה: תקלטתי בהמון מועדונים, כמו ה-The Q Club בירושלים, שהיה מועדון לילה אייקוני וחלוצי שפעל בעיר במהלך שנות ה-90. זה היה מועדון גייז שהכיל את כולם ואהב את כולם, וזה קרה בשנים שלא היו פשוטות בכלל לקהילת הלהט"ב. אני הייתי די־ג'יי רזידנט שם וב'אנדרגראונד'. ועכשיו, תראי את העיר -לאן המצב התדרדר... אין כיום מקומות בילוי מגוונים, אין הכלה של האחר, וכמעט שאין בנמצא מקומות בילוי טובים."
הרנסנס של מסיבות הרטרו
"הקהל הירושלמי הוא קהל נאמן מאוד לאנשים שהוא אוהב", מסביר עמדי. "לפני שלושים שנה הכוכבים הכי טובים בישראל בכל ענף היו ירושלמים: סופרים, עיתונאים, שדרני רדיו, תקליטנים, זמרים, פוליטיקאים... הכול היה כאן בירושלים ברמה הגבוהה ביותר, והיה חיבור אדיר בין כולם, בלי קשר לדעה הפוליטית. בעיתונות הירושלמית היה עיתון ימין ועיתון שמאל, אבל תמיד שרר כבוד הדדי. תחנות הרדיו היו ליברליות, מקסימות ופתוחות. אני עיתונאי, די־ג'יי ושדרן רדיו כבר שלושים ושתיים שנה, עוד משנת 1995, והקהל -ואולי זאת האישיות שלי או הדברים שעשיתי - תמך בי תמיד לאורך כל הדרך וכיבד אותי."
ומה בכל זאת קורה בחיי הלילה של ירושלים כיום?
"מבחינת מצב חיי הלילה בעיר כיום -יש סצנה חזקה של מסיבות קלאסיקות של שנות ה-80, ה-90 ושנות ה-2000, וזה הפך להיות הדבר החם ביותר בירושלים ובעולם כולו. המסיבות הללו התחילו ב'האומן 17', וכעת הן מושכות בחזרה לעיר ירושלמים במקור שמתגוררים כיום בכל רחבי הארץ והעולם. כשאני מארגן מסיבות רייב גדולות מגיעים לא פחות מ-3,000 אנשים. את המסיבות האלו אני מפיק ומארגן במועדון 'הבויילר' שנמצא במתחם התחנה הראשונה."
"דנה היא המנוע של הבית
אלעד עמדי הוא אדם שבנה את הקריירה שלו בלילות ושידר באולפן בימים. משום כך, המחיר האישי והמשפחתי מהדהד היטב בראשו ובלבו. כשמגיעים לדבר על אשתו, זו שהעניקה לו את הגב הרחב שאפשר לו לטפס מעלה, הוא מדבר באהבה גדולה ובהערכה עמוקה:
"אני נשוי משנת 2001 לאישה מהממת בשם דנה. זאת אישה מיוחדת שנתנה לי את מלוא הגב ואת היכולות להיות איש תקשורת. דנה גידלה שלושה ילדים כמעט לבדה. עבדתי כדי־ג'יי, שזו עבודה שמתחילה בערב ונמשכת אל תוך השעות הקטנות של הלילה, אבל היא גילתה סבלנות עצומה ואני חייב לה את הכול! זה נכון שכולם נוהגים לומר את זה על הנשים שלהם, אבל אצלי זו תחושה אמיתית מעמקי הלב. קריירה תובענית לצד גבר שכמעט לא נמצא בבית זה עניין לא פשוט בכלל עבור בת זוג, אבל יש בינינו נאמנות עמוקה ואמינות מוחלטת, והיא יודעת בדיוק מי אני ומה אני. אנחנו נשואים כבר 25 שנה, יש לנו ילדים מוצלחים והיא המנוע האמיתי של הבית."
"פתאום אתה מרגיש שפספסת את הילדים"
מהו המחיר הכבד שאתה משלם ברמה האישית על קריירה תובענית ואינטנסיבית כל כך לאורך השנים?
"המחיר הוא שהילדים גדלים ופתאום אתה מרגיש שאתה מפספס אותם. החיבור שאתה מייחל לו בנפש הוא קצת שונה, ולכן בשנים האחרונות אני עושה מאמץ מודע ומתחיל לקרב את הילדים אליי.
בזמן שנסקתי מעלה בקריירה שלי, הילדים ראו אותי אולי פעמיים בשבוע או בסופי שבוע בלבד. תמיד הייתי עסוק בפגישות ובראיונות חשובים -כי להגיע למצב שאתה מראיין דמויות כמו ויטני יוסטון או את די־ג'יי טייסטו זה דבר שמצריך שעות על גבי שעות של עבודה מקדימה והשקעה. כתוצאה מכך לא הייתי הרבה בבית, ונוצר חסך מסוים אצל הילדים. עכשיו, כשהם כבר גדולים ובני אדם מדהימים בפני עצמם, אני מנסה בכל דרך לשפר את זה ולהשלים את הפערים."
"עשו כל דבר כדי לגמור לי את הקריירה"
ואכן, לצד הפופולריות הגואה של עמדי הגיעו גם הסערות הציבוריות. בשנים האחרונות שמו של עמדי נקשר שוב ושוב בהתבטאויות שעוררו ביקורת ציבורית, בהשעיות ובמאבקים מול גורמים שונים. בשנת 2023 הסתיימה דרכו ברדיו ירושלים אחרי כמעט שלושים שנה, פרידה שסימנה את סופה של תקופה, אך לא את סופה של הקריירה. זמן קצר לאחר מכן עבר לשדר ברדיו גלי ישראל, ובהמשך המשיך גם לעשייה טלוויזיונית ענפה.
"כששידרתי ברדיו ירושלים, בנימין נתניהו התארח אצלי בתוכנית", משחזר עמדי. "זה שהאיש הזה התארח ברדיו מקומי היה עבורי חלום שהתגשם. הריאיון הסתיים, ובנימין נתניהו זכה בראשות הממשלה. אבל מהרגע שהריאיון נגמר, ראיתי את שערי הגיהינום נפתחים. השמאל התלבש עליי ואמר שהאיש הזה לא ימשיך לשדר ברדיו ולא יהיה עיתונאי. עשו כל דבר כדי לגמור לי את הקריירה".
מה נעשה למשל?
"עיתון הארץ למשל. כשדיברתי על יריב לוין כשהיה שר המשפטים, פניתי אליו ואמרתי לו, אדוני אתה שר המשפטים, למה אין שינוי בבית המשפט העליון, כי ראיתי בבג"ץ גוף פוליטי נטו וטענתי שהוא איטי מדי. אמרתי בשידור, לא מעניין אותנו לא חיותים, לא ממותים ולא נבוטים, סתם כחריזה ספונטנית כזאת. דקה אחרי זה, בעיתון הארץ כתבו שאלעד עמדי איים על נשיאת בית המשפט העליון עם אלה לראש".. עמדי לדבריו זומן לבירור והרומן הארוך הגיע לסיומו בפיטורים.
("הקול של עמידנה" - הגביע שהכינו המאזינים לעמדי)
"אין מישהו שיבדוק מה באמת אמרתי בהקשר המלא", מסביר עמדי בכאב. "תקשורת השמאל ישר ירתה. כל יום ניטרו את התוכנית שלי, לחצו ואיימו על רדיו ירושלים, עד ששחררו אותי מהתחנה אחרי שלושים שנה, אחרי שאני בניתי את המקום והייתי הטאלנט המרכזי שם. בנוסף לכך היו איומים קשים בפייסבוק. על כל מילה שאמרתי הגישו תביעה ותלונות לרשות השנייה, ביטלו לי אירועים, ואפילו איימו על זוגות צעירים שעמדו להתחתן שלא יזמינו אותי לתקלט באירוע שלהם. התאגדו במטרה להעיף אותי, והכול באמצעות הכוח של השמאל ובעיקר על ידי פעילי קפלן, שהם מיעוט קולני וחזק עם הרבה מאוד כסף. הרגשתי שאני הייתי החלוץ הראשון שקיבל בראש רק בגלל היותו איש ימין".
על המשפחה, האחווה וההבדל בין אולפן הרדיו לבמה
אבל אולי אפשר גם אחרת? בן דודך, הזמר האהוב עידן עמדי, מצליח להגיע לקונצנזוס ולמצוא מקום טוב באמצע.
"עידן עמדי לא מערב פוליטיקה, והדמות שלו היא הדבר הכי אותנטי שיש. החינוך שהוא קיבל והחינוך שלי זה בדיוק אותו החינוך, שנינו גדלנו וחונכנו על אותם ערכים טובים של אהבת אדם. ההבדל הוא שאני עיתונאי שאומר את דעותיו בקול ברור, והוא זמר ויוצר, הוא כמו שלמה ארצי הצעיר, ואני אוהב ומעריך אותו מאוד".
עידן עמדי לחם כלוחם מילואים בחיל ההנדסה ונפצע באורח קשה מאוד בקרבות ברצועת עזה. תיאורטית, השמאל הרדיקלי יכול היה להעביר עליו ביקורת כשם שהעביר על טייסים, מדוע לדעתך זה לא קרה?
"נכון, הם היו יכולים, אבל הציבור מבין שגם אנשי ימין וגם אנשי שמאל נלחמו בעזה ומחרפים את נפשם כדי להגן על המדינה. אלה לוחמים שבאים להגן על ארץ ישראל, והם מטרה לשנאה מצד אנטישמים ומצד גורמים של אוטו אנטישמיות. אני מאוד שמח שעידן בוחר שלא לערב פוליטיקה ביצירה שלו, בעיניי זה מעשה גדול ואצילי מאוד מצידו".
האם אנחנו יכולים להסכים שלמציאות שבה לא מאפשרים לאדם להביע את דעתו בחופשיות יש מחיר כבד?
"אני מגדיר את עצמי כאיש ימין מאמין, והיום נוצר מצב שכל עמדה ימנית מובהקת נתפסת כביכול כסוג של טאבו. למרות זאת, יש בי המון כבוד לשמאל. חשוב לי להדגיש שהמסורת היהודית עומדת בראש מעייניי, ואני אומנם איש ימין מוצהר, אבל אני לחלוטין לא שונא את הצד השני. בסופו של דבר כולנו אחים, אנחנו עם אחד, והשליחות שלי לחבר את עם ישראל עוברת דרך השידורים והמוזיקה ברדיו".
הבמה החדשה והתחייה המקצועית: "לחבר בין מוזיקה לאנשים"
בדצמבר 2023 פתח עמדי דף חדש כשהצטרף לרדיו גלי ישראל והחל להגיש בו תוכנית יומית קבועה. במקביל, הצטרף לפאנל של תוכנית הטלוויזיה הפטריוטים בערוץ 14, מהלך שהרחיב את נוכחותו הציבורית מתחום הרדיו המקומי אל לב הבמה התקשורתית הארצית. בינואר 2025 עשה צעד נוסף בערוץ 14 כאשר החל להנחות את תוכנית הבידור הראשונה של הערוץ, "קול עמדינה".
מה קורה איתך בעשייה המקצועית בימים אלה?
"היום אני משדר כבר שלוש שנים ברדיו גלי ישראל, ויש לי תוכנית יומית שמתחילה בשעה שש בערב. עבורי זה נס מאלוהים, כי כיום אנחנו אחת התוכניות המשפיעות והמואזנות ביותר בישראל בפן הבידורי. יש לנו אמנים וזמרים מעולים שמתארחים אצלנו, מוזיקה מצוינת, שיח פתוח על פוליטיקה, ואני גאה במוצר הזה מאוד. בטלוויזיה בערוץ 14 סיימתי כבר שתי עונות של אירוח מוזיקלי, וכעת אני בדרך לפרויקט חדש בערוץ נוסף, שכל הפרטים עליו ייחשפו ויפורסמו בקרוב מאוד", רומז עמדי בחיוך רחב.
מהי בעצם הנוסחה הסודית לרדיו טוב ומנצח?
"הנוסחה היא להיות ורבלי בצורה מדויקת, לדבר את הדברים ישר מתוך הנשמה, להעניק כבוד לכל מאזין, לקרוא באדיקות את כל ההודעות שמגיעות, לחבר אפליקציות חכמות לשידור, לאפשר למאזינים לתקשר בקלות ובחינם, ולחבר תמיד בין המוזיקה לבין האנשים. הסוד הוא לשדר מוזיקה שמדברת לכל הספקטרום, החל מצעירים שיושבים עם ההורים ברכב בדרך הביתה, ועד לבני שמונים שמאזינים בדיור מוגן. שדרן טוב חייב לדעת להתכתב באופן מושלם עם קהל היעד שלו".
את הריאיון הטעון אלעד עמדי בוחר לסכם באנרגיה גבוהה, בדיוק כמו בשידור חי מעבר למיקרופון:
"המטרה שלי היא להחזיר את הצבע ללחיים של ירושלים, ולהרים מחדש את חיי הלילה בעיר הזאת. אני קורא ליזמים צעירים לבוא לירושלים ולהחזיר אותה עטרה ליושנה, אני כאן עומד ומחכה להם בזרועות פתוחות. אני אוהב את ירושלים בכל ליבי ואני מתכוון להישאר כאן לנצח. נשארתי אחד מאנשי חיי הלילה הוותיקים הבודדים שעוד פועלים כאן, ולכן אני קורא לירושלמים כולם, גלו מעט סבלנות ותחזרו אל העיר, היא עוד תהיה מטרופולין מדהימה ומשגשגת. המסר שלי לכולם הוא שנהיה עדינים וקשובים אחד כלפי השנייה.
אין לנו שום ארץ אחרת, העם שלנו שרד אלפי שנים, והוא ימשיך לחיות, לפרוח ולהתקיים, בדיוק כמו שאומרים הירושלמים, לפחות מאתיים שנה קדימה".
תגובות
