‬
יום שני, 16 בנובמבר 2026, ו' כסלו ה' תשפ"ז
לפרסום חייגו: 02-5900070

מגזין בזמן ירושלים

הלב שעל הגריל

הוא התחיל לעבוד באולמות שמחה בגיל 13 וחצי, ניהל אירועים ממלכתיים בבית הנשיא, ולפני כמעט עשור פתח את "עזרא גריל בשרים" בתלפיות, שהפכה עם השנים למוסד ירושלמי רגע אחרי יום הולדתו ה-50, שי עזרא מספר על פרק חדש בחיים, על אמא חנה והמטבח המרוקאי, על הילדים שממלצרים לצידו ועל האהבה הגדולה שלו: לעמוד ליד האש. צילום: אסף קארלה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אלמוג סורין

יש מסעדות שהן הרבה יותר ממקום לאכול בו. "עזרא גריל בשרים" בתלפיות היא אחת מהן: סיפור של דרך, של חזון, של משפחה ושל חיבור בין אנשים. עבור שי עזרא, איש עסקים ירושלמי שפועל בתחומי המסעדנות והאירועים, אירוח הוא לא רק מקצוע אלא דרך חיים. מאחורי הבשר שעל הגריל עומדות שנים של ניסיון, אהבה גדולה לאוכל, היכרות עמוקה עם עולם האירועים, ובעיקר רצון להעניק לכל אורח חוויה טובה, חמה ואותנטית.

עם השנים הפכה המסעדה למקום מפגש לירושלמים, למשפחות, לאנשי עסקים ולתיירים מהארץ ומהעולם. אבל כדי להבין מה עומד מאחורי השם שעל השלט, צריך להכיר קודם כול את האיש עצמו.

"גיל של יישוב הדעת"

בספטמבר האחרון חגג עזרא יום הולדת 50. בעיניו זה לא עוד מספר עגול, אלא נקודת ציון.

"זה גיל מאוד מיוחד, גיל של יישוב הדעת", הוא אומר. "אני מרגיש היום בשל יותר, בוגר ושלם עם מה שאני עושה. אני יודע טוב יותר מה נכון ומדויק עבורי. בגיל 50 כבר עברתי כברת דרך. בשנה האחרונה התגרשתי, אחרי 15 שנות נישואים, והיום אני מרגיש כמו אדם חדש. אני יוצא, מבלה, נהנה מאירועים משפחתיים, ממסעדות וממפגשים עם אנשים. אני במקום אחר בחיים, ונהנה ממנו".

עזרא, יליד ירושלים, הוא אב לשלושה: בת 23 המשרתת כקצינה בצה"ל, בת 20 המשרתת בחיל האוויר ובן 15, תלמיד מצטיין. המשפחה היא חלק בלתי נפרד מחייו, וגם מהעסק.
"הילדים שלי ילדים טובים, והם עוזרים במסעדה כשמתאפשר להם. הם מתנסים במלצרות, עוזרים בקופה, באירוח ובכל מה שצריך. מבחינתי זה יפה לראות אותם חלק מהעשייה המשפחתית".

מסעדה שהפכה למוסד

"עזרא גריל בשרים" פועלת בתלפיות מאז 2017, ובקרוב תציין עשור. לדברי עזרא, היא הפכה מזמן להרבה יותר מעוד מסעדת בשרים.


(שי עזרא, שלומי שבת וחברים)

"יש כבר שיח בעיר על כך ש'עזרא גריל בשרים' היא מוסד ירושלמי", הוא אומר. "בנינו מקום שאפשר להגיע אליו כמעט לכל סוג של בילוי או אירוח. אנחנו מארחים קבוצות, מבשלים לחברות ולגופים ממשלתיים, עורכים אירועים פרטיים, חגיגות בר מצווה אחרי העלייה לכותל, מסיבות חינה ועוד. יש אצלנו בשר על האש, שיפודים, סלטי בית טריים, תוספות מעניינות ושלל פינוקים, והכול באווירה ביתית, ירושלמית וארץ-ישראלית. בערבים מתנגנת מוזיקה ים-תיכונית שמוסיפה לאווירה".

"מנגל עושה שמח לכולם"

אם יש דבר אחד שמאפיין את המסעדה, הוא האהבה הישראלית לבשר על האש. גם הקהל מגוון: אנשי עסקים שאוהבים לפתוח שולחן עם אוכל ישראלי, תיירים מהארץ ומחו"ל, משפחות וזוגות שמגיעים לארוחת ערב.

"התפריט שלנו מבוסס על סטייקים, בשר על האש ומנגל פחמים, עם מגוון גדול של שיפודים, סלטים ותוספות", מסביר עזרא. "זה בדיוק מה שהישראלים אוהבים. מנגל עושה שמח לכולם".

לדבריו, גם עולם המסעדנות כולו חוזר בשנים האחרונות אל המטבח הפשוט, האותנטי והאהוב. "אנחנו מתחילים לראות שוב תיירות בעיר, ומבחינתנו זו גם חוויה קולינרית. יש בארץ מגמה שבה גם שפים גדולים חוזרים למטבח שמדבר אל הקהל. בסופו של דבר, האורח רוצה לאכול טוב וטעים. לא תמיד צריך להתחכם. לפעמים מנגל טוב, בשר איכותי וסלטים טריים הם כל מה שצריך. מגיעים אלינו אנשים מכל הסוגים, וזה היופי: כל אחד מוצא אצלנו את המקום שלו".

מאולמות השמחה לבית הנשיא

החיבור של עזרא לעולם האירוח התחיל בגיל צעיר מאוד.

"נולדתי בשכונת ארמון הנציב ולמדתי בבית הספר סליגסברג, במגמת אירוח ומלונאות", הוא מספר. "כבר בגיל 13 וחצי התחלתי לעבוד באולמות שמחה. עולם האירועים תמיד משך אותי. בהמשך הייתי מנהל האירועים במלון דיפלומט. במלון היו שלושה אולמות וגני אירועים, והיו ערבים שבהם ניהלתי שלושה אירועים במקביל. קיבלתי גם חניכים לסטאז' ולימדתי אותם איך נראה עולם האירוח ואיך מעניקים שירות טוב".

מה חלמת לעשות כשהיית צעיר?
"תמיד ראיתי את עצמי בעולמות המסעדנות והאירוח. כיוונתי לאולם שמחות משלי, אבל הייתי צעיר, ולכן במשך שנים עבדתי באולמות וצברתי ניסיון. כ-13 שנים עבדתי כמנהל אירועים בקבוצת יסמין באחוזה, ובמסגרת התפקיד ניהלתי גם אירועים ממלכתיים בבית הנשיא".

מי האורח המעניין ביותר שאירחת?
"גם היום מגיעים אלינו לא מעט אנשים מוכרים, לפני אירועים בכותל או בארנה. אבל אחד הסיפורים שהכי זכורים לי הוא האירוח של מעצב האופנה הצרפתי ז'יבנשי, שהגיע לאירוע משפחתי של משפחה מפנמה. המליצו לו עלינו כי הוא רצה לטעום אוכל ישראלי אותנטי. הושבנו אותו בשולחן הקרוב ביותר לדלת, והוא קיבל את כל החוויה: האווירה, הרעש, ההמולה והבלגן. החוויה האמיתית של גריל ישראלי וירושלמי. הוא מאוד נהנה והרגיש שהוא חווה את ירושלים האמיתית. מבחינתנו, זה הכיף הגדול באירוח: לפגוש אנשים מכל מקום בארץ ובעולם ולגרום להם להרגיש בבית".

הבר שנקטע באמצע

אהבתו של עזרא לאירוח לא נעצרה במסעדות ובאולמות. הוא נמשך גם לחיי הלילה, ובשלב מסוים נכנס לתחום הבר-מסעדות במרכז העיר.

"פתחנו את 'קינג ג'ורג' 41', בר טאפאס עם אוכל, קוקטיילים ותפריט יינות", הוא מספר. "היה שם קונספט של מנות קטנות, אוכל ירושלמי ואווירה מיוחדת, עם צוות טבחים וברמנים שעבדו יחד ויצרו חוויה אחרת. לצערי, כמה חודשים אחרי הפתיחה פרצה אינתיפאדת הסכינים, והמציאות בירושלים השתנתה. הרחובות התרוקנו, היה קשה מאוד לשרוד מבחינה עסקית, ולמרות ההצלחה נאלצנו לסגור".


(שי עזרא, ליאור נרקיס ושורד השבי אליה כהן)

אבל עזרא לא ויתר על החלום. כיום הוא מעורב גם במסעדת "הודיה" שבמתחם יס פלאנט ברחוב נעמי, המשקיפה אל העיר העתיקה וחומותיה.

"ב'הודיה' אנחנו עובדים עם השף ג'ק דיין, שהיה בעבר בעלים של כמה מסעדות ומביא איתו ניסיון וסגנון אישי", הוא אומר. "יש חיבור למטבח של 'עזרא גריל בשרים', אבל עם נגיעות אחרות: מנות ראשונות מיוחדות, תבשילים, חומרי גלם ברמה גבוהה ואירוח בסגנון פיין דיינינג, לצד האווירה הירושלמית. אירחנו שם גם את קובי פרץ, כשערכנו בר מצווה לבנו. מגיעים אלינו אורחים מכל הארץ, בין היתר בזכות הקרבה לכותל".

מרבע עוף וזיתים ועד הפקות ענק

שנות הניסיון הרבות מאפשרות לעזרא להתבונן מקרוב בשינויים שעבר עולם האירועים הישראלי.

"כשאני נזכר באולמות השמחה של שנות ה-80 וה-90, אני נזכר בתקופה כיפית מאוד", הוא מחייך. "היו מגישים רבע עוף, אורז, זיתים מבושלים ובורקס פטריות, עורכים כף ומזלג, ובשעה 23:30 האורחים היו עומדים לשיר את 'התקווה' ויוצאים כדי להספיק לאוטובוס האחרון.

"היום העוף הפך לפרגית, הבשר הפך לסטייק והדג המרוקאי הפך לפילה. חתונות הן הבילוי האולטימטיבי: אוכל מצוין, מוזיקה ואווירה. כל אירוע הוא הפקה בפני עצמה, ומי שיש לו תקציב גבוה יכול להזמין זמר מהשורה הראשונה ולהרים אירוע מהסרטים".

עזרא עצמו היה מנהל, בעלים ושותף באולם האירועים "ארטימיסיה" במשך כשלוש שנים, ורק אז החליט לפתוח מסעדה עצמאית. "ניהול מסעדת בשרים וסטקייה הוא עבודה מורכבת מאוד, לפעמים אפילו יותר מניהול אולם אירועים", הוא אומר, "אבל כאן אני נהנה מכל רגע. במסעדה יש מגע אישי יותר. אתה פוגש את הלקוחות, מכיר אותם, מארח אותם בימי הולדת, בימי נישואים ובשמחות משפחתיות. יש כאן חיבור אמיתי בין אוכל, אווירה ואנשים".

אמא חנה והטעם המרוקאי של הבית

את אחד הסודות של המסעדה אפשר למצוא במטבח המשפחתי. כשפתח עזרא את העסק, הוא צירף אליו את אמו, חנה, שיצאה אז לגמלאות.

"אמא שלי גדלה בבית מרוקאי במושב בדרום", הוא מספר. "המשפחה עסקה בחקלאות, וגידול הפירות והירקות היה חלק בלתי נפרד מהחיים ומהאוכל בבית. היא בשלנית אמיתית שאוהבת לארח משפחה וחברים, וככה גם אנחנו גדלנו. במשך שנים היא עבדה כמנהלת המחלקה הסטרילית בבית החולים שערי צדק. כשיצאה לפנסיה, רצינו לעבוד יחד. המסעדה נתנה לה הזדמנות להביא לידי ביטוי גם את היכולות הניהוליות שלה וגם את המטבח המרוקאי הביתי שעליו גדלנו".

קורונה, מלחמה – וממשיכים

איך זה לנהל מסעדה בירושלים בימים כאלה?
"כמו לכל בעל עסק בישראל, גם לי היה קשה מאוד בשנים האחרונות. עברנו את הקורונה, את השבעה באוקטובר ואת המלחמה מול איראן. כל תקופה כזו מביאה איתה אתגרים, אבל אנחנו מתמודדים וממשיכים קדימה. אנחנו אוהבים את הקהל הירושלמי, אבל לא רק אותו. מגיעים אלינו מכל הארץ. יש מי שבאים למקומות הקדושים, נשארים לילה בירושלים ומחפשים מקום טוב לאכול בו. מגיעות קבוצות, זוגות ומשפחות, ולא מעט אנשים ממליצים עלינו לאורחים שלהם שמחפשים מסעדה עם אופי ירושלמי. לאחרונה אירחנו תורמים של קרן ירושלים, שרצו אוכל ירושלמי פשוט ואותנטי. הכנו להם מנגל עם שיפודים ולאפות, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים".

יום בחייו של מסעדן

מי שחושב שבעל מסעדה רק יושב עם הלקוחות וטועם מנות, טועה. עזרא ממהר להבהיר שמאחורי הקלעים מתנהלת עבודה אינטנסיבית.

"אני קם מוקדם, בדרך כלל בשבע או בשמונה. אחרי התפילה וההתארגנות אני מגיע למסעדה, מתכנן את היום, מטפל באספקה לבתי עסק, עובד מול ספקים, דואג לעובדים, למשכורות ולכל מה שצריך כדי שהעסק יתפקד".


(צילום: ליאור שדה)

"יש לנו עובדים שנמצאים איתנו כמעט מתחילת הדרך, ואני מאוד מאמין בשמירה עליהם. עובדים טובים הם מהדברים החשובים ביותר במסעדה. יש אצלנו אנשי מטבח שעובדים איתנו כבר עשר שנים, וזה אומר הרבה. אני מאמין בנאמנות, ביציבות ובבניית צוות שהוא כמו משפחה".

"שם סינר ומתחיל לעבוד"

ואם לא היית מסעדן?
"אם לא הייתי בפרונט, הייתי ב'בק' ומכין אוכל. הייתי טבח במסעדה או באולם אירועים. האהבה שלי היא אוכל. אני מבשל יחד עם הטבחים והשפים שלי. אני אוהב את המטבח, אוהב ימים עמוסים וחזקים, אוהב להתמודד עם מנות מורכבות ועם חומרי גלם מיוחדים: תבשילי בשר שמתבשלים שעות, דגים בתנור עם שילובים מעניינים, טכניקות בישול שונות. זו האהבה הגדולה שלי. אני נכנס למטבח, שם סינר ומתחיל לעבוד. מבחינתי, זה המקום שבו הכול מתחבר".

ואולי זה הסוד של שי עזרא: גם אחרי עשרות שנים של אירוח, עסקים, אירועים ומסעדות, הוא עדיין מוצא את עצמו במקום שבו הכול התחיל – ליד האוכל, בין האנשים ובתוך המטבח. כי מבחינתו, מסעדה טובה היא לא רק מה שמונח על הצלחת, אלא גם התחושה שנשארת אצל מי שישב סביב השולחן.

תגובות