27 שנים של נתינה
אחרי כמעט שלושה עשורים של התנדבות בוועדי ההורים, מהם כתשע שנים בראש ארגון ההורים העירוני בירושלים, אריק קפלן מעביר את המושכות. בראיון פרידה הוא מדבר על הורים שעוברים את הגבול, על מעמד המורה שנשחק ועל המילה שהנחתה אותו לאורך כל הדרך: "ביחד"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
אחרי 27 שנים של פעילות ענפה בוועדי ההורים במערכת החינוך, מהן כתשע שנים כיושב ראש ארגון ההורים בירושלים, אריק קפלן פורש מתפקידו. הוא עשה את כל זה בהתנדבות מלאה, ובסיכום הדרך הוא אומר שההשקעה בחינוך היא השקעה בביטחון הלאומי.
השנה סיים בנו הרביעי והצעיר את לימודיו בתיכון יאס"א בירושלים, וקפלן החליט שהגיע הזמן לפרוש. הדרך שלו החלה לפני 27 שנים, כהורה מתנדב בגן הילדים בפסגת זאב. משם המשיך לתפקידי יו"ר ועד בבתי הספר שבהם למדו ילדיו: מהאקדמיה למוסיקה ולמחול, דרך תיכון טדי ועד יאס"א. בסוף הדרך הגיע לראשות ארגון ההורים העירוני, ובמקביל כיהן כסגן יו"ר וכיו"ר ועדת הכספים בארגון ההורים הארצי.
מי שעסוק, מספיק יותר
אתה מנהל קריירה עמוסה בעולם הספורט. איך משלבים משרה מלאה עם התפקיד התובעני של "הורה מספר אחת" בירושלים?
נוסף על תפקידו כמנכ"ל ונשיא התאחדות אילת, התאחדות הספורט התחרותי הבלתי־אולימפי שבמשרד התרבות והספורט, קפלן מכהן כדירקטור במכון וינגייט. הוא גם חבר בהתאחדות ספורט בתי הספר, באסיפה הכללית של הוועד האולימפי ובמועצה הלאומית לספורט.
"אנשים שואלים איך יש זמן לכל זה. אני פשוט נהנה מהעשייה, מההשפעה ומכל רגע. כמו שאומרים, מי שיכול לעשות הרבה הם דווקא האנשים העסוקים.
"באתי מבית של חינוך. אמי הייתה מורה, אבי הקים את מערכת החינוך בערד וניהל את מחוז הדרום, אחותי מנהלת בית ספר ואשתי הייתה מורה שנים רבות. יש לי תואר שני ותעודת הוראה, ובעבר כיהנתי שבע שנים בתפקידים בכירים במשרד החינוך.
(אריק קפלן עם ראש העיר, משה ליאון)
"אני משקיע המון זמן, אבל יש לי מזל: לצדי עומדים חברי הנהלה נהדרים בארגון ההורים, מנהלת משרד ומתנדבים. הוואטסאפ שלי מנוהל בקפידה, עם סימון להודעות שטרם נקראו, כדי לוודא שאני חוזר לכל אחד. אלפי הורים פנו אליי במהלך השנים עם בקשות אמיתיות. כל ילד הוא עולם ומלואו, ולעשות הכול למענם זה הדבר הכי חשוב בעולם.
"עוד מתקופת רצח רבין למדתי שכדי שיהיה לנו מקום טוב יותר לחיות בו, כל אחד חייב לתרום את חלקו לחברה. אם כל אחד יעשה משהו קטן, בחינוך, בספורט, בתחבורה או אפילו במוזיקה, תהיה לנו חברה טובה יותר".
מאוזן קשבת ועד סורגים בחלונות
על רגל אחת, מה כולל התפקיד של יו"ר ארגון ההורים העירוני?
"לתפקיד יש שני מישורים מרכזיים. הראשון הוא להיות אוזן קשבת לכל בעיה של כל הורה: מריב עם מורה, דרך בקשות להחלפת כיתה או בית ספר, ועד הטענות הקשות ביותר. לפעמים האתגר המורכב ביותר הוא להסביר להורה בצורה מכובדת שהילד שלו לא תמיד צודק, ושגם למערכת ולמורה יש נקודת מבט מוצדקת.
"המישור השני הוא להיות הכתובת והגורם המאשר מול העירייה ומשרד החינוך. זה יכול להיות סגירת בתי ספר מוקדם בגלל המרתון, שינוי מחירי הצהרונים או סגירת צהרונים בגלל מיעוט נרשמים, ועד ההחלטה אם יתקיימו לימודים בימי שלג. ההורים לא תמיד מבינים עד כמה הוועד מעורב בהחלטות שנוגעות בסופו של דבר לילדים. למשל, אנחנו עמדנו על כך שבכל בית ספר יהיו סורגים, והיום אין בית ספר בלי סורגים".
איזה מקום תופסים בפעילות הארגון המגזרים השונים בירושלים, החרדי והערבי?
"בחינוך החרדי העצמאי אנחנו פחות מעורבים, כי שם אין ועדים. לעומת זאת, בממ"ח (החינוך הממלכתי־חרדי) יש התקדמות מדהימה. אנחנו פועלים שם יחד עם ההורים, וכבר יש ועדי הורים פעילים. לדעתי הממ"ח הוא העתיד. במזרח העיר אנחנו מקיימים קורס של עשרה מפגשים להורים, על חשיבות ועד ההורים ועל הדרך לתפקד כוועד בבית הספר. ככל שתוכנית הלימודים הישראלית תופסת שם מקום, אנחנו רואים יותר הורים מעורבים ויותר פניות".
מעורבות כן, ניהול לא
אחרי שנים של מעורבות, האם הורים של היום באמת שונים מההורים של פעם? אולי קטנוניים יותר?
"אם מכלילים, התשובה היא כן, אבל זה לא קורה רק בחינוך. זה קורה בכל החברה, וגם בצבא. אני מברך על מעורבות. חשוב שההורים לא יראו בבית הספר בייביסיטר, אלא מקום של השכלה, ערכים וחינוך. אבל יש גבול. הורים לא יכולים לנהל את בית הספר או לקבוע איזה מורה ילמד. התפקיד שלנו בוועד הוא לבלום כשצריך ולהסביר להורים איפה עובר הגבול, ומצד שני להיאבק כשנעשה עוול.
(כמעט שלושה עשורים של עשייה: קפלן עם ועד ההורים הארצי)
"ועד הורים צריך לבדוק ולבחון. הוא לא אמור לחתום אוטומטית על תשלומי הורים או על תוכניות תל"ן. הוא צריך לשאול, להתעניין ולפתור דברים בדיאלוג, מתוך כבוד לאנשי המקצוע".
"אין מרגש מלהציל ילד"
תוכל לשתף באירוע שנכנס לך ללב במהלך השנים?
"היו לא מעט. אחד המקרים שזכורים לי במיוחד הוא של ילדה שהגיעה מעיר אחרת בגלל נסיבות אישיות מורכבות, והייתה צריכה מוסד מתאים בירושלים. אחרי מאבק גדול, שיחות ושכנועים מול כל הגורמים בעירייה ובמנהלת החינוך, הצלחנו להכניס אותה.
"היו גם ילדים שהיינו חייבים להעביר לבית ספר אחר. זה לא היה כי 'לא כיף' להם, או כי ההורים פספסו את הרישום, וגם זה קורה הרבה לצערי. העברנו אותם כי היחסים בין הבית לבית הספר עלו על שרטון עד כדי כך שהילד פשוט נפגע. כשאתה מצליח למצוא פתרון יצירתי ולהציל ילד, אין מרגש מזה.
"בסופו של דבר אנחנו בני אדם, ולא כל דבר הוא שחור או לבן. זה לא שיש אנשים רעים בעירייה, ממש לא. אם העירייה יכולה לעזור, לא צריך את אריק, והיא תעשה את זה בצורה הכי טובה. אנחנו נכנסים לתמונה כשצריך את המשהו הנוסף: מה שלא הוסבר, מה שפוספס. אני מייצג את ההורים ואעשה הכול כדי לעזור להם, אבל אם הורה לא צודק, אגיד לו את זה. לפעמים המערכת צודקת, המורה צודק, העירייה צודקת, וזה קרה יותר מפעם אחת. העירייה ידעה את זה, ולכן כשפניתי אליה היא הקשיבה לי הרבה יותר. היא הבינה שכבר שאלתי, למדתי ובדקתי. זה חלק מהיופי של שיתוף הפעולה שהיה לי עם המשרד, עם העירייה ועם המפקחים והמפקחות".
כשהמנהלים מתקשרים להתייעץ
"יצא לא פעם שמנהלים התקשרו אליי כדי להתייעץ איך להתמודד עם ועד ההורים שלהם. לפעמים יש ועד הורים מיליטנטי מאוד, שלא רואה את כל התמונה, ובדרך כלל במצב כזה בית הספר לא מתקדם אלא צועד אחורה. זה מסר שחשוב לי שיעבור. יותר ממנהל אחד ויותר ממנהלת אחת ביקשו ממני לפשר בינם לבין הוועד, ועשיתי את זה לא פעם ולא פעמיים.
"עם זאת, אני מאמין שאנחנו לא מנהלים את בתי הספר. אנחנו צריכים להיות מעורבים, לדעת מה קורה ולשאול. לא לבוא בבוקר ולהגיד 'הכול יהיה בסדר', ממש לא. צריך לפתוח מחברות, לראות אילו שיעורים יש ומי מלמד, ולוודא שאין שעות חופשיות. כשההורה מתעניין, בית הספר מרגיש מחויב יותר".
החינוך מתחיל בבית
עד כמה מעורבות הורית איכותית משפיעה על חינוך הילדים?
"זה אחד הדברים המשמעותיים ביותר. אם אתה נכנס לוועד רק כי אתה רוצה לתרום לילד שלך, לא תצליח. אתה צריך להיכנס לוועד כי אתה רואה את כל הכיתה ואת כל בית הספר, ומבין שאם יהיה טוב לכיתה, יהיה טוב גם לילד שלך. אם תפתור רק את הבעיה של הילד שלך, אתה עלול לפגוע בשלושה ילדים אחרים בדרך. צריך לדאוג לילד שלך כחלק מהמערכת, ואז הוא ירוויח, וזו המטרה של כולנו.
"ילד שההורים שלו מעורבים בחיי בית הספר הוא בדרך כלל ילד חברותי יותר, עם פחות בעיות משמעת, ותלמיד טוב יותר. הם לא חייבים להיות בוועד. מספיק שביום ספורט הם באים ומפעילים עמדה, ושביום שוק הם עומדים מאחורי הדוכן. מניסיון של שנים רבות עם מאות ילדים, אני יכול להגיד לך שיש קורלציה. אנחנו, ההורים, מודל לחיקוי. אקצין ואומר: אף בית ספר בעולם לא יהפוך את הילד שלך לטוב אם ההורים מקללים בבית כל היום. בית הספר לא יוכל לשנות את זה, ויגדל ילד שמקלל כל הזמן.
(קפלן באירוע הוקרה לספורטאים)
"בית הספר לא יפתור את הבעיות שההורים גורמים. הוא נותן ממד נוסף, ולכן החינוך מתחיל בבית. אנחנו לא יכולים להאשים את בית הספר אם אנחנו לא בסדר. כמובן, התפקיד של בית הספר הוא ללמד, להיות ערכי ולהעסיק מורים ומחנכים טובים. ואם הוא לא עושה את זה, אנחנו צריכים לדרוש זאת ממנו".
"מורה הוא ביטחון לאומי"
מה דעתך על מעמד המורה בישראל ועל המחסור בצוותי הוראה?
"אנחנו בבעיה קשה. אנחנו מרגישים את המחסור בצוותי הוראה ואת הירידה באיכות כוח האדם, והמחסור במורים למדעים ולאנגלית חמור במיוחד. הגענו למצב שהביאו מורים לאנגלית מחוץ לארץ. זה לא רק עניין של שכר. השינוי חייב להתחיל מלמעלה, מהמדינה, שצריכה להחזיר למקצוע ההוראה את הכבוד והיוקרה. יש מדינות שבהן מורה הוא מקצוע מכובד, ובישראל אף אחד לא מתייחס כך למורים.
"היום קל מדי להתקבל ללימודי הוראה, וזה שגוי. אם יעלו את דרישות הקבלה ויבינו שמורה ומחנך הם סוג של ביטחון לאומי, אנשים איכותיים ירצו להגיע. מורה הוא מעצב העתיד. הילדים שנכנסים היום לכיתה א' הם ראש הממשלה, הרמטכ"ל והמפכ"ל של 2051, והגננת מעניקה להם את הבסיס החשוב ביותר. נוסף על כך, חייבים להקטין את מספר הילדים בכיתה. אי אפשר לדרוש ממורה עם 38 תלמידים להגיע לכל ילד וילד".
ההצלחות הן שיתוף פעולה
"מנטרת העבודה שלי תמיד הייתה 'ביחד'", אומר קפלן. לדבריו, אף אחד מההישגים לא היה קורה בלי דיאלוג פתוח ושיתוף פעולה הדוק עם שורה של אישים במערכת החינוך ובעירייה.
"ראש העיר משה ליאון עושה מאמצים כבירים למען החינוך בעיר. הוא מנהל עיר מורכבת של מיליון תושבים עם תקציבים מוגבלים, ועדיין שם את החינוך בראש סדר העדיפויות. כשבאתי אליו לבקש משאבים, הוא תמיד הסתכל על תמונת המצב הכוללת של כל 330 אלף הילדים בעיר.
"שמואל אבואב, לשעבר מנהל המחוז, פתח לארגון ההורים את הדלת בצורה יוצאת דופן, והדלת שלו פתוחה בפניי עד היום כשצריך לפתור בעיות מורכבות. עם מנהלת המחוז, כרמית הרוש, יש לנו שיתוף פעולה נהדר. הגענו איתה להסכמה תקדימית: כשמתעוררת בעיה עקרונית ברמת המחוז שלא נפתרת בבית הספר, נציג ארגון ההורים יושב בדיונים יחד עם המחוז כדי להגיע לפתרון מוסכם".
קפלן מודה להנהלת ארגון ההורים הירושלמי, למנהלת המשרד ולמתנדבים. הוא מודה אישית גם למפקחות ולמפקחים במנח"י ובמחוז שעבדו לצדו. "אני גאה בכל התהליכים ומכיר תודה לכל השותפים הנפלאים. דיברתי עם כולם באופן אישי על הילדים כדי למצוא פתרונות. כשמגיעים ביושר ובלי לנגח, המערכת מקשיבה ברצינות רבה יותר. 'ביחד', כי ממלחמה אף אחד לא מרוויח, לא הילד ולא בית הספר".
הוא מציין לשבח מנהלים רבים שעבדו איתו בשותפות מלאה. במיוחד הוא מזכיר את דורית חרוש, לשעבר מנהלת בית הספר ממלכתי א' בפסגת זאב, שאותה הביא כדוגמה בערב הפרידה שנערך לכבודו. "מהיום הראשון היא אמרה לי 'אנחנו עובדים ביחד', ויחד הכפלנו את מספר התלמידים בבית הספר. כשיש שותפות בין ההנהלה לוועד, בית הספר עף קדימה".
העברת המקל
את מקומו בראש הארגון תמלא שירן יחיא, אם לשבעה. יחיא החלה את דרכה בארגון כאם בוועד הגן וכיהנה כסגניתו של קפלן. הוא מאחל לה בהצלחה בחום: "שירן היא מחליפה ראויה ביותר. היא צמחה מהשטח ומכירה את העבודה לעומק, ואני משוכנע שתביא את הארגון לשיאים חדשים. אשאר לצדה ולצד הארגון, ובכל פעם שיידרש סיוע אהיה שם.
"חשוב לי גם להודות לפז כהן, שכיהן כיו"ר הארגון לפניי ובשנים האחרונות שימש סגני. פז היה ונשאר יד ימיני, ויחד עם שירן הוא חלק בלתי נפרד מההצלחה הגדולה של הארגון".
יש משפט שמלווה אותך?
"המשפט שמלווה את תפיסת עולמי הוא ציטוט של אנה פרנק: 'אף אדם לא נעשה עני מנתינה'".
ולסיום מוסיף קפלן: "יש לנו בירושלים מערכת חינוך נפלאה ובתי ספר מדהימים. אני מאחל לכל תלמידי ירושלים, להוריהם ולצוותי החינוך שנמשיך לשמור על שיח מכבד, על שיתוף פעולה ועל העמדת הילדים במרכז".
