זווית אישית / עו"ד שלומי בן דור | זיכוי מחמת אי-שפיות
כשהמשפט פוגש את הנפש
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
שלומי בן דור
המשפט הפלילי עוסק מדי יום בבחינת מעשים, ראיות וענישה. אך לעיתים הוא נדרש לשאלה עמוקה בהרבה: האם הנאשם הבין את משמעות מעשיו, או שמא פעל מתוך מחלת נפש שהפקיעה ממנו שליטה והבנה?
האזרח הפשוט שומע מידי יום בעיקר בתיקים חמורים של רצח, אונס וכדומה, כי בית המשפט קבע כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין, ולא תמיד מבינים למה הכוונה – ומכאן חשיבות כתבה זו.
החוק הישראלי מבחין בין שני מצבים עיקריים: כשירות דיונית וכשירות מהותית.
הכשירות הדיונית מתייחסת ליכולת של הנאשם להבין את ההליך המשפטי, לשתף פעולה עם סנגורו ולהגן על עצמו. כל עוד הוא כשיר דיונית – ניתן להמשיך בהליך.
לעומתה, הכשירות המהותית עוסקת בזמן ביצוע העבירה: האם באותו רגע היה הנאשם מודע לטיב מעשיו ולפסול שבהם, או שמחלתו הנפשית שללה ממנו את ההבנה או היכולת לרסן את עצמו.
במשרדנו טופל לאחרונה מקרה של לקוחה אשר הואשמה בעבירות אלימות ונזק לרכוש. במהלך המשפט התברר כי היא סובלת ממחלה פסיכיאטרית קשה עוד קודם לביצוע העבירות המיוחסות לה בכתב האישום.
ביקשתי לשלוח אותה לבדיקה פסיכיאטרית מטעם בית המשפט, אשר יקבע את מצבה כעת ובזמן האירוע. בית המשפט נעתר לבקשתי, לאור מסמכים רפואיים שהוצגו במהלך המשפט. לאחר בדיקה פסיכיאטרית מטעם בית המשפט נקבע כי היא כשירה דיונית, אך לא כשירה מהותית – כלומר, בעת האירוע מחלתה שללה ממנה את ההבנה והשליטה במעשיה.
כאשר בית המשפט מקבל את הקביעה של חוסר כשירות מהותית, התוצאה המשפטית היא זיכוי מחמת אי-שפיות. עם זאת, אין מדובר בשחרור מוחלט – בדרך כלל יינתן צו אשפוז או צו טיפול מרפאתי בהתאם לחומרת המחלה ולמידת המסוכנות. כך נשמר האיזון בין הצורך להגן על הציבור לבין ההכרה שמדובר באדם חולה הזקוק לטיפול ולא לענישה.
בסופו של דבר, הזיכוי מחמת אי-שפיות מזכיר לכולנו כי המשפט הפלילי אינו רק מערכת של חוקים ועונשים – אלא גם מערכת מוסרית, שמבקשת להבין את האדם שמאחורי המעשה.
במקרה אשר טופל במשרדי, זוכתה הלקוחה מהעבירות נשוא כתב האישום עקב מחלת נפש ונשלחה להליך טיפולי נפשי.
הבהרה: טור זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
כותב הטור הוא בעל משרד עו"ד המתמחה בדין הפלילי והתעבורה, ובעברו חוקר בכיר במשטרת ירושלים.
למידע נוסף
