זווית אישית / עו"ד שלומי בן דור | החוק השתנה – מה דינו של נאשם שכבר עבר עבירה?
על שולחני מונח תיק אשר הוגש בו כתב אישום בעבירת של העסקת תושב שטחים ללא היתר כניסה כדין.
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
שלומי בן דור
המדובר בעבירה אשר נמשכה לכאורה וכפי שמיוחס בכתב האישום במשך חודשים ארוכים.
בבואי לבחון את הראיות בתיק אני מגלה כי חלק מהעבירה בוצעה בתחילת שנת 2024 וחלקה האחר לאחר חודש אפריל 2024 עת נכנס לתוקף תיקון 38 לחוק הכניסה לישראל אשר החמיר משמעותית את הענישה על מעסיקים, מסיעים או מלינים תושבי שטחים שוהים שלא כדין.
אחד העקרונות הבסיסיים בשיטת המשפט הפלילי הוא – אדם לא יישפט ולא ייענש על מעשה שבמועד ביצועו לא היה עבירה, וגם אם לאחר מכן הוחמר החוק, אין להחיל עליו את ההחמרה בדיעבד. עיקרון זה מעוגן בסעיף 5 לחוק העונשין והוא נועד להבטיח את ביטחון האזרח בכך שיידע מראש מה מותר ומה אסור.
התפנית מתרחשת כאשר החוק משתנה בין מועד ביצוע העבירה לבין מועד הגשת כתב האישום או מתן פסק הדין. במצבים כאלה נדרש בית המשפט להכריע: האם להחיל את החוק הישן או החדש – ובאיזו מידה.
הכלל הוא שבית המשפט מיישם את החוק שהיה בתוקף בזמן ביצוע העבירה, גם אם מאז תוקן החוק והוחמרה הענישה. לעומת זאת, אם חל שינוי שמקל עם הנאשם – למשל ביטול עבירה, הפחתת עונש, או שינוי בהגדרת היסודות – כאן ההקלה כן חלה רטרואקטיבית, מתוך עיקרון של צדק ושאיפה לא לפגוע באדם מעבר לנדרש.
בבוא בית המשפט לגזור את דין הנאשם יידרש לבחון האם מדובר בעבירה מתמשכת? אם מדובר באירוע חד-פעמי? האם התרחש כולו טרם החלת החוק החדש או רק בחלקו? ועוד ועוד נסיבות רלוונטיות לגזר הדין.
הנכתב בטור זה רק מעצים את החשיבות בליווי מקצועי של עורך דין פלילי.
הבהרה: טור זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
כותב הטור הוא בעל משרד עו"ד המתמחה בדין הפלילי והתעבורה, ובעברו חוקר בכיר במשטרת ירושלים.
למידע נוסף
